#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ. תניא הכניס שבלין לעשות מהן עיסה אוכל מהן עראי ופטור, למולל במלילות רבי מחייב ור' יוסי ברבי יהודה פוטר. כאיזה תנא משנתנו דלא מצינו תרומה שזכאי בהרמתה ביו""ט ומדוע, להו""א ולמסקנא? "	"להו""א לרש""י משנתנו כר' יוסי ברבי יהודה דבהכניס למלילות אי כלל חיוב תרו""מ אפילו אם מולל ביו""ט, לתוס' (ד""ה הא) משנתנו כרבי דס""ל דהכנסתם זו היא גרנן והיה לו לתרום מעיו""ט וא""כ אינו זכאי בהרמת<br>תרומה ביו""ט. למסקנא משנתנו בין לרבי ובין לרבי יוסי, דאם הכניסם לעשות מהם עיסה ונמלך עליהם למלילות לכו""ע חל עליו ביו""ט חיוב הפרשה, ומאי תרומה דתנן במתניתין דאינו זכאי בהרמתה, ברוב תרומות קאמר שישנן ע""י דישה ומרוח והן מעיו""ט."	ביצה יג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא. מי שהיו לו חבילי תלתן של טבל הרי זה כותש ומפריש וכו'. באיזה טבל מדובר ומדוע כותש? 	או בטבל רגיל שעדיין לא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות, וכותש דכתיב דגנך, ורבנן דומיא דאורייתא תקון.<br>או במעשר שטבול לתרומת מעשר, ומעיקר הדין יכל הלוי לומר שגם לו נתנו בלא כתישה אבל כיון שעבר על דברי תורה שהקדים מעשר לתרומה קנסוהו שיכתוש.	ביצה יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב. האם תרומה ותרומת מעשר ניטלים שלא מן המוקף באומד ובמחשבה ומנין? 	"כתבו התוס' (ד""ה כשם) שבתרומת מעשר כתיב ממנו ודורשים ממנו מן הסמוך שצריך להפריש מן המוקף, ומבואר בירושלמי דמוקמינן ליה בתרומה גדולה דבעינן מוקף אבל בתרומת מעשר מדאורייתא לא בעינן מוקף, שכל התורה למידה ומלמדה חוץ מתרומת מעשר שמלמדה ואינה למידה. <sup>לה</sup> <sup>לו</sup> <sup>לז</sup> <sup>לח</sup><br>אבא אלעזר בן גימל אומר ונחשב לכם תרומתכם, כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד דלא כתיב בה שיעור ובמחשבה דכתיב ונחשב, כך תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה. רש""י פירש דלאו דוקא נקט שלומדים מחשבה מתרומה גדולה, דכתיב ונחשב אתרוייהו. והתוס' כתבו דעוד י""ל דהו""א דכמו דממנו דכתיב בתרומת מעשר מוקמינן ליה בתרומה גדולה הכא נמי נאמר דונחשב קאי דוקא בתרומה גדולה. ועי' בהערות.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לה.  כ""כ רש""י. והרשב""א כתב שניטלת באומד כדי שיטול בעין יפה.
<br>לו.  כתב הרשב""א דלאבא אלעזר אינם שוים לגמרי, תרומה גדולה ניטלת לכתחילה מאומד אבל תרומת מעשר לכתחילה במשקל. ומועיל גם באומד. ולרבנן תרומת מעשר אינה ניטלת כלל באומד אלא בדקדוק דמעשר מן המעשר כתיב.
<br>לז.  והרשב""א כתב בשם התוס' דמדכתיב ונחשב לכם כתרומת גורן משמע שיותר הדבר פשוט שתהא המחשבה מועלת בתרומת גורן.
<br>לח.  כתב הרשב""א דלרבנן תרומת מעשר אינה ניטלת במחשבה דס""ל דנחשב דכתיב גבי תרומת מעשר נדרש לתרומה גדולה ולא תרומת מעשר.</span>"	ביצה יג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מג. ביו""ט ובשבת 1) כיצד מולל 2) כיצד מנפח? "	"לרש""י ולתוס' (ד""ה כיצד מולל):<br>1)  <sup>לט</sup>ביו""ט לאביי משמיה דרב יוסף בין גודל לאצבע לרב אויא משמיה דרב יוסף בין גודל לשתי אצבעותיו לרבא כיון דמשנה אפי' בין גודל לשאר האצבעות. בשבת אסור למלול.<br>2) בשבת לרב אדא בר אהבה אמר רב מקשרי אצבעותיו ולמעלה לר' אלעזר בידו אחת ובכל כחו. ביו""ט מותר אף בקנון ובתמחוי.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לט.  לרי""ף בשבת מותר בשינוי הנ""ל. אבל ביו""ט מותר למלול בלי שינוי,</span>"	ביצה יג: - יד. ותוס'		
